הפסיכיאטריה גזלה מאחותה את נשמתה – ג'סמין השיבה אותה בחזרה

  • 20 מיליון ילדים בכל העולם מקבלים כיום מרשמים של תרופות פסיכיאטריות.
  • 60% מהמטופלים מקבלים מרשמים באישור פסיכיאטר של לפחות שתי תרופות. 33% מקבלים שלוש תרופות או יותר.
  • 80 מיליארד דולר בשנה נגרפים על-ידי תעשיית התרופות.
הפסיכיאטריה גזלה מאחותה את נשמתה – ג'סמין השיבה אותה בחזרה
זוהי רק דוגמה אחת של קמפיין בחסות ה-IAS שנגע בחייו של אדם אחד. זה מתאפשר באמצעות התמיכה שלך ב-IAS.

'ועדת האזרחים לזכויות האדם' (CCHR) חוקרת וחושפת הפרות של זכויות האדם על-ידי פסיכיאטרים. הנה סיפור על חייו של אדם אחד שניצלו.

אחותה הצעירה של ג'סמין, סידני, היתה ילדה נמרצת – יצירתית, מתעניינת באומנויות, ושרה כל הזמן. אחת מאותם ילדים שגורמים לך לחשוב "איך את מצליחה להיות כל-כך מאושרת?" והיא היתה, עד שהיא נתפסה על-ידי הפסיכיאטריה הפוגעת.

"אנשים כל הזמן אמרו לאימא שלי שלאחותי יש ADD ושהיא צריכה להיות על ריטלין ושצריך לחנך ולהרגיע אותה", אומרת ג'סמין. בגיל שבע, נרשמו לסידני תרופות פסיכיאטריות. "התרופות מחקו אותה", אומרת ג'סמין. "איבדתי את אחותי. זה היה כאילו הוציאו מתוכה את הנשמה שלה. זה היה הדבר הכי מפחיד שאי פעם ראיתי בחיי. היא לא שרה. היא היתה בשקט כל הזמן. היא פשוט לא היתה שם".

כשג'סמין הלכה לקולג', היא סיימה את לימודיה בפסיכולוגיה כמקצוע ראשי, נחושה למצוא אפשרויות עבור ילדים חוץ מתרופות פסיכיאטריות. אבל תוך שנה היא רצתה לצאת משם. זה היה כמו לחיות שוב את "רגע העינוי" של אחותה מההתחלה. כשהיא חיפשה פתרונות, פרופסור אחד הפנה אותה ל-CCHR: "את צריכה ללכת למוזיאון הזה. הוא ישנה את עולמך. זה מה שאת מחפשת".

היא עשתה את זה. היא והחבר שלה, גם הוא בוגר פסיכולוגיה, ביקרו במוזיאון ׳פסיכיאטריה: תעשיית המוות׳ ב-CCHR הבינ"ל. כשהם נכנסו אל החדר הראשון, היא ידעה שהיא מצאה את זה. "הייתי הרוסה לגמרי כי זה היה הצד שידעתי", היא נזכרת. "כשהגעתי לחלק על ילדים, נשברתי – פשוט התחלתי לבכות ... אני מסתכלת על אחותי. אני מסתכלת על הדברים שאיתם היא היתה צריכה להתמודד ואף אחד לא רצה להכיר בזה או להגיד משהו כמו 'זה לא בסדר'." ג'סמין חזרה אל המוזיאון עם אימה ועם אחותה שהיתה אז בגיל העשרה. כשסידני ראתה את המצגות, זה היה הסוף: היא גמרה עם תרופות. העמדה שלה היתה תקיפה. "אני לא חושבת שאף ילד בן שבע צריך להיות מאובחן עם שום דבר כי אתה רק ילד", אומרת סידני.

אחרי שמונה שנים שהיא היתה לכודה – בריקנות מנטילת תרופות – זאת היתה מסקנה רגשית. "אני רק חיבקתי אותה", נזכרת ג'סמין. "ואמרתי לה 'זה הזמן שלך. מותר לך להיות חופשייה עכשיו. את הולכת לשחרר את הנשמה שלך ואת הולכת לחזור לתוך הגוף שלך ואת הולכת להיות את ואין שום דבר לא בסדר אצלך'. כי אף אחד לא נתן לה וידוע על מה שהיא עברה, חוץ מאשר קרוב לוודאי אני".

סידני נשארת נקייה מתרופות והיא שוב החלה לשיר. שתי האחיות תומכות עכשיו בגלוי ב-CCHR נגד סימום פסיכיאטרי.

זוהי רק דוגמה אחת של קמפיין בחסות ה-IAS שנגע בחייו של אדם אחד. זה מתאפשר באמצעות התמיכה שלך ב-IAS.

×