ועדת האזרחים לזכויות האדם
התעללות וחוסר צדק פסיכיאטריים משליטים טרור בחיי אנשים והורסים אותם בכל יום. למרות אזהרות חמורות שתרופות פסיכוטרופיות יכולות לגרום להתנהגות אלימה ואובדנית, פסיכיאטרים רושמים אותן ליותר מ-20 מיליון ילדים מסביב לעולם.
ובכל חודש, התרופות האלה הורגות אלפי אנשים.
ועדת האזרחים לזכויות האדם (CCHR) הוקמה על-ידי סיינטולוגיה בשנת 1969 – במטרה לעקור מהשורש התעללות והתאכזרות פסיכיאטרית.
מענקים של ה-IAS מממנים תוכניות חינוך, פרסומים וסרטים דוקומנטריים של CCHR שמעוררים זעקה ציבורית ופעולות כדי להוציא מחוץ לחוק את ההתעללות הזאת של תעשיית המוות.
כיום, קרוב למאתיים מיליון איש בכל העולם לוקחים תרופות פסיכוטרופיות – ועשרות מיליונים מהם הם ילדים. וזה לא מפתיע, אחרי הכול, בכל שנה מוציאים יותר מ-5 מיליארד דולר על פרסום של תרופות במרשם בארה"ב לבדה.
בכל שנה, יותר מרבע מיליון איש מתים מידיהם של פסיכיאטרים. וממש ברגע זה, בכל שנה ישנם מאות אלפי אנשים שכלואים במוסדות פסיכיאטריים נגד רצונם.
בהתבסס על עשרות שנות מחקר על המיינד, הנפש והחיים, ל. רון האברד תיאר את הפסיכיאטריה המזיקה בתור "הגורם היחידי להתדרדרות בעולם הזה". עקירה מהשורש של ההתעללות בתחום בריאות הנפש היא האחריות של כל סיינטולוג, כפי שנאמר בפירוש בתקנון הסיינטולוג. אנחנו מתחייבים "לגרום לאווירה של בטיחות וביטחון בתחום בריאות הנפש על-ידי ביעור ההתעללות והאכזריות שבו".
הקרב לסיום הדיכוי הפוגעני והנפוץ של הפסיכיאטריה אינו רק מאבק להצלת כמה נפשות נואשות; זהו באמת עניין של חיים ומוות לציוויליזציה של המאה ה-21.
בתשובה למורשת האכזרית של הפסיכיאטריה, מענקים של ה-IAS מימנו מזה זמן רב את ועדת האזרחים לזכויות האדם ואת הקמפיין העולמי שלהם שמטרתו לשים סוף להתעללות פסיכיאטרית.
הקמפיין בנוי סביב הסרט התיעודי 'פסיכיאטריה: תעשיית המוות'. הסרט הזה באורך שעתיים הוא ההיסטוריה הוויזואלית המקיפה ביותר של פסיכיאטריה שהופקה אי פעם. הוא גם לב לבו של המוזיאון 'פסיכיאטריה: תעשיית המוות' שנמצא במטרה המרכזי של CCHR הבינלאומי בלוס-אנג'לס, קליפורניה. מאות אלפי אנשים סיירו במוזיאון, לרבות אחיות, רופאים ופעילים למען זכויות האזרח. עשרות מכללות צרפו את המוזיאון של CCHR לתוכנית הלימודים הרשמית שלהם בתור חלק מהציון של הסטודנטים לקבלת תואר.
כדי לחשוף את האמת על ההתעללויות האלה בכל מקום, משתמשים בסרט התיעודי גם בתערוכות מולטימדיה שנוסעות מעיר לעיר בזמנים שחופפים לוועידות של פסיכיאטריה.
בנוסף, ה-IAS מממן דיוור של ערכות מידע שמכילות את הסרט התיעודי 'פסיכיאטריה: תעשיית המוות' וגם את המערך המלא של הסרטים התיעודיים של CCHR, שכל אחד מהם חושף היבט שונה של פשעי הפסיכיאטריה. הם נשלחים לרופאים, עורכי-דין לנזיקין, איגודים של הורים-מורים, תובעים, מחוקקים – וכל מי שנמצא בעמדה להביא את הפסיכיאטריה תחת החוק.
עד היום, CCHR תמך בחקיקת יותר מ-150 חוקים שמגנים על אזרחים מפני התעללות פסיכיאטרית. CCHR עובד ללא לאות ב-200 סניפים ב-34 מדינות לקראת היום בו הפסיכיאטריה המתעללת תפסיק להתקיים באמצעות חקיקה.
הידע שרק אחת מהסטודנטיות שלי קיבלה אחרי ביקור במוזיאון של CCHR הציל את חייו של בנה. לכמה אימהות אין את האפשרות לבקש עצה כי רובן מאמינות לאנשים שהמילה רופא רשומה על החלוק הלבן שלהם? הן לא יודעות מספיק, אבל עכשיו יש להן דרך איך לדעת.
הסרט התיעודי 'טעות גורלית' מצית את הרצון לספר לכולם מה בדיוק קורה. אני אישית מפיצה את השמועה לכל עבר. הודות לתמיכה של ה-IAS יש לי את הבן שלי ואת המשפחה. המשיכו את תמיכתכם. אתם מצילים חיים. אין משהו טוב יותר מזה.
במשך 30 שנה הייתי על תרופות פסיכיאטריות שגרמו לי להרבה תופעות הלוואי ולבריאות לקויה. ניסיתי למצוא דרך להשתחרר מתרופות פסיכוטרופיות במשך יותר מעשור. החיפוש שלי סוף סוף הוביל אותי ל-CCHR. נגמלתי מתרופות פסיכיאטריות לפני קרוב לשישה חודשים. אני מודה ל-CCHR מעומק ליבי ותמיד אמשיך להיות חברה ב-CCHR. תודה ששיניתם לי את החיים.
אנחנו במקום מאוד מסוכן בחברה שלנו כשלפסיכיאטרים מותר לכפות תרופות מזיקות, מסוכנות וקטלניות על ילדים. התקשרו אליי באמצע הלילה בנוגע להוצאה בלתי חוקית של ילד מהבית. זה קרה בעקבות הפסקת תרופה שלאם היתה זכות מלאה להפסיק לתת לבת שלה. התרופה הרגה את הבת שלה. התקשרו אליי מכל עבר. אבל אז קיבלתי שיחה עם עזרה אמיתית – CCHR. קיבלתי את העובדות, קיבלתי סטטיסטיקות, לימדו אותי על התרופות האלה כדי לדעת מה תופעות הלוואי. ו-CCHR לא רק נתנו את המידע, הם היו שם. כי אתה לא הולך לבית-משפט ופשוט מתחיל להתווכח. אתה צריך כלים, אתה צריך מידע, אתה צריך מומחים, ו-CCHR באמת עשו את העבודה. הם תמכו בנו לאורך כל הדרך. אתם לא תצליחו לפגוע בנו. אנחנו נספר ל-CCHR והם יצילו אותנו!
הערכה עזרה לי באופן אישי ... עברתי יותר מחמש שנים של טיפולים, לרבות מספר אבחונים שונים. כאשר פסיכולוג סיפר לי על הסרט התיעודי, התעניינתי בו מאוד כי זו יכולה להיות הדרך להיפטר מכל-כך הרבה תרופות. הגעתי לקצה גבול היכולת שלי ... היום אני אדם נורמלי, עם עליות וירידות, אבל אני יכול לעשות הכול בלי שום תרופה.
טיפלנו במקרה של אם שפסיכיאטר קבע כי היא לא כשירה ולכן שתי בנותיה נלקחו ממנה. ביחד עם CCHR, השתמשנו בעיתונים ובטלוויזיה שדיברו על המקרה הזה. בסופו של דבר, האם – כפי שהוכח, כמובן בעזרתנו – היתה אם ראויה, ומעל לכול, בן אדם. עכשיו, בשלוש עד ארבע השנים האחרונות, הילדות היו ביחד עם אימא שלהן. CCHR נתן לי את ההזדמנות להעניק קול לאלו שאין להם.
הלוואי שהייתי יודע את זה לפני הרבה שנים. הסרט הזה היה יכול להציל אותי מ-35 שנה של צער שחוויתי באופן אישי בניסיון לגלות את האמת טיפין טיפין. הוא יכול גם להציל אותך מצער אישי או של אדם שאתה אוהב.
כשביקרתי במוזיאון תעשיית המוות, יצאתי מלאת כעס והמומה ממה שראיתי. זה היה שובר לב. הייתי מאוד מופתעת שהיה שם מוזיאון שהיה מוכן להראות את זה לאנשים.
